<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ד ח"ג</h1>
<h2>דף קסב.</h2>
שטר שחתימת העדים רחוקה מן השטר שני שטין פסול שטה אחת כשר ואם סיים השטר בתוך שטה ומניח שטה ומחצה חלק כשר. ואם הרחיק העדים שטה אחרת ולא החזיר מענינו של שטר בשטה אחרונ' פסול כתובו'. כל מקום שחששו חכמים לזיוף כגון הרחיק שני שטין אפילו שיש עדים שלא נזדייף פסול מאחר שלא נעשה כתיקון חז"ל וצריך ליזהר בשטרות וכתובות אם יש גליון קודם חתימת העדים שלא יחתמו זה אחר זה העדים בשטה אחת שמא יכתוב בגליון שלפני חתימת עדים ויהיה שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת אלא שלא יהא גליון קודם חתימתן או יטייטנו בדיו כי לא אמרי' עדים אטיוטא חתמי אלא היכא שהטיוטא בין השטר והעדים או יחתמו זה אחר זה בשתי שטות ואין לחוש שמא יכתוב לפני חתימ' העד הב' אני החתום חייב לפלוני מנה כי לא חשו חכמים לזיוף אלא כשיכול לעשות שטר בב' עדים אבל לעשות זיוף כנגד העד לא דאיהו דאפסיד אנפשיה ומיהו אם ב' עדים בב' שטות מצטרפין אפילו חתומי' זה תחת זה פסול אם יש גליון מן הצד. והשושבינין שחתומין בכתובה זה תחת זה ומרחיקין מן השטר מפני שחותמין לכבוד ולא לשם עדות לפוסלה בכך. ואם מתחילין העדים באמצע שטה וחתכו החלק שלפני חתימתן פסול שמא תנאי היה שם או חובתו. ואם כתוב בסוף השטה של מעלה שריר וקיים והעדים חתומים זה תחת זה כשר אפילו חתך החלק ואם חתומין זה אחר זה פסול שמא היה שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת וחתכו והיה חלק מלמעלה וכתב עליו שטר כל זה בתרא כל זה מרשב"ם ומהתו'. הרחיק את העדים מן הכתב שני שטין ומשערין בכתב יד העדים פסול שטה א' כשר וב' שיטין כגון שיעורן כ' שהם ב' שיטין וג' אוירין כי הל' לוקחת אויר למעלה וכ' למטה פי' מה שכתבתי שמשערין בכת' ידי עדים להקל כי כתיבתן יותר גסה מן הסופר ודוקא שחתמו בקולמוסו אלא שלא הורגלו לכתוב ונעשית יותר גסה מכתיבת הסופ' מעט ולא שתהיה גסה ביותר ומפרש בירו' שאם כתב הסופר יותר גס משל עדים שמשערין בכתב הסופר להקל. וכתבו התוספות והמפרשי' ואם סיים השטר באמצע שטה והניח אותה חצי שטה ושטה אחרת וכן אם סיים השטר בסוף שטה והניח שטה שלמ' וחתמו העדים באמצע שטה שנייה אם חתמו העדים בזה אחר זה באותה חצי שטה פסול זה תחת זה כשר. ואם סיים השטר בסוף שטה והרחיקו העדים מן הכתב כמו שיעור רוחב שטה ומחצה כשר בתרא. שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר כי אין העדים חותמין על שטר מחוק אלא אם כן נמחק בפניהם שטר על הנייר ועדיו על המחק כשר והוא דכתיבי שחתמו על המחק והשטר על הנייר ושיכתבו אותו בין עד לעד. שטר על המחק ועדיו על הנייר פסול בתרא. הרוצה להראות חתימת ידו בב"ד לא יכתוב אותו כי אם על החרס ולא על הנייר אלא א"כ היה בראש המגלה שמא ימצא אותה אדם שאינו טוב ויכתוב בה אני החתום לויתי מפלוני מנה בתרא.
<h2>דף קעב.</h2>
אם אין העדים יודעין יום שנלקח הקנין כותבין יום שעומדין בו ואם יודעין לויתי מפלוני יום הקנין כותבין יום הקנין אף על פי שמאוחרת הכתיבה ולא הוי מוקדם לענין טריפת לקוחות דעדים מנקי לקלא משעת הקנין בתרא. וכשכותבין יום שקנו בו כותבין כך קנינו מפלוני בן פלוני ביום פלוני וכתבנו ונתננו לפלוני ואם אינן יודעין כותבין קנינו מפלוני וכתבנו ביום פלוני ואין חלוק בזה בין בשטרי מקח בין בשטרי מלוה כי סתם קנין לכתיבה עומד וכותבין אפילו לזמן מרובה. נכתב ביום ונחתם בלילה פסול כשלא הקנו ביום אבל הקנו ביום אפילו נחתם אחר כמה ימים כשר. וכתב הרמב"ם שהוא פסול מפני שהו' מוקדם ואם היו עסוקין בענין עד שנכנס הלילה וחתמוהו כשר ואף על פי שקנו ממנו בלילה היו החתומין בשטר הרבה עדים וחתומים למעלה הראשונים קרובים או פסולין תתקיים העדות בשאר כי נאמר דהרחיק ב' שטות וחתמו הכשרים ומילא הריוח בקרובים ואם מילאהו בקרובים כשר בתרא. עדי כל שטר חותמין זה שלא בפני זה אם ירצו זולתי בגט גטין אם חתמו העדים מן הצד כלומר בגליון מצד ימין של שטר או מן השמאל או מלמעלה פסול וכן מאחוריו זולתי הדיין שיכול לחתום השטר הזמנה מן הצד בגטין.
